באר טוביה

המושב באר טוביה נוסד בי"א באדר 1930, על חורבותיה של המושבה באר טוביה, אשר חרבה במאורעות 1929. לאחר המאורעות הוקמה באמריקה קרן שקראה לעצמה "קרן עזרה" אשר שמה לה למטרה לסייע בהקמת הישוב מחדש, והקציבו לשם כך 825 לא"י. תקציב זה היה אמור לשמש למתיישבים הראשונים ל: במהלך העלייה בשנת 1930 הוקמו 44 יחידות משק והאוכלוסייה כללה 120 נפשות. בשנת 1935 נוספו 49 משקים שהביאו לכפר ברכה כי התברר בשנים הראשונות ש – 44 משפחות חקלאיות, אין בהן לקיים את כל השירותים הדרושים לישוב הרוצה להתפתח, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית. בד בבד עם הקמת המשקים החקלאיים, החלו בהקמת השירותים הקואופרטיבים: צרכניה, מחסן אספקה, מחלבה, מחסן ביצים, מכון מים, הנהלת חשבונות, קופה וריכוז עניני ההנהלה. לביצוע פעולות אלו נוספו לכפר משפחות נוספות: משפחות עובדי הציבור שקבלו חלקת אדמה להקמת משק עזר. בשנותיו הראשונות של הישוב בשנים 1930-1935 ההשקפה הכלכלית הייתה הפעלת משק מעורב. בשנים 1935-1948 – נקלטו המתיישבים החדשים ורחבו שטחי השלחין והוחלט על שוויון בגודל היחידות המשקיות בין המתיישבים ותיקים כחדשים. יחידת הקרקע נקבעה 53 דונם. בימי מלחמת השחרור הועמד הישוב במבחנים כבדים, הפגזות, ופינוי הילדים מאחר והיה ישוב דרומי וקרוב לגבול המצרי. עם תום מלחמת השחרור נמסרו חלק מאדמות המושב להקמת מושב "אורות" והעיירה קרית מלאכי. באותם ימים החליטו המוסדות המיישבים, כי משק במושב הוא 2 דירות ומספר המשקים הלך וגדל. בשנת ה 25 לקיום המושב עמד המושב בסימן התפתחות טכנולוגית עצומה הוכנסו מכונות חליבה, טרקטורים ומקצרות. התקדמות גדולה הייתה גם במשק הציבורי. המחלבה הורחבה, מכון התערובת הפך מודרני (התפוקה עלתה ומספר העובדים ירד). ניהול הכפר עבר לידי הדור השני – דור ההמשך, מדיניות אשראי מקיפה היוותה את דרך מחשבתם. מדיניות זו קידמה את בנית הבתים במשקים, הכנסת שכלולים טכניים והגדלת שטחי המטע והירקות, מספר הפרות, ברפתות גדל, בענף הלול חלו שינויים והוכנסו ופותחו ענפים נוספים. הכפר מונה כיום כ: 1015 תושבים , 316 משפחות , 94 משקים. באר טוביה איננה יותר ישוב מרוחק, אלא נמצא במרכז הארץ, המועצה האזורית נקראת על שם המושב – "המועצה האזורית באר טוביה" – מקיפה 21 ישובים אשר לחלק מהם היווה מושב באר טוביה קרש קפיצה לעליה על הקרקע וסמל למושב עובדים מאורגן ומבוסס. סמל הישוב – הסמל עוצב ע"י שני חברים מהכפר מוליק חנין ועדנה חיטוביץ, בשנת ה- 30 לבאר טוביה. מציין את ענפי החקלאות: הרפת, הפלחה, שזורים בשבילים וברקע הסילו. על הסמל מצוינת שנת העלייה על הקרקע. העלון "הדף לחבר" – מדי שבוע יוצא עיתון פנימי "דף לחבר" המביא לכל בית במושב ידיעות מהנעשה בכפר, הודעות הנהלת הכפר, ודברי חברים והשגותיהם על הקורה במושב. חגים וחגיגות – חברי הכפר חוגגים את החגים הלאומיים ומציינים את ימי הזיכרון. מידי שנה בשנה, בי"א באדר, חוגגים אנשי הכפר בנאמנות את חג העלייה לקרקע.